פסק-דין בתיק ת"א 42771-08

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42771-08
8.2.2012
בפני :
זהבה אגי

- נגד -
:
איברהים אבו רידה
:
1. חן המקום בע"מ
2. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק-דין

עסקינן בתביעה שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 [להלן - "חוק הפיצויים"], בגין תאונת דרכים שארעה לטענת התובע, ביום 28.9.01, בעת עבודתו על משאית לפינוי אשפה של הנתבעת 1.

הנתבעות, בעלת המשאית ומעבידתו של התובע, היא הנתבעת 1 ומבטחת המשאית, כפרו באחריותן לפצות את התובע. הנתבעות כפרו בעצם אירוע התאונה, ואף טענו כי מדובר בתביעה שקרית, בגינה התובע הועמד לדין פלילי בניסיון לקבלת דבר במרמה, אף שלימים זוכה מחמת הספק. עוד טענו הנתבעות, כי גם אם ארע האירוע הנטען על ידי התובע, הרי אינו בבחינת "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים.

ויוער, כי האירוע נשוא התביעה, הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה", ולתובע אף נקבעה דרגת נכות הנובעת מהתאונה בשיעור 10%, לפי סעיף 37(7)ג' וזאת מתוך נכות כוללת בשיעור 30%.

ניסיון פשרה לא צלח, והנתבעות עמדו על הכחשת אחריותן - ועל כן נקבע התיק להוכחות.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. לתצהירו צרף מסמכים רבים, ובכלל זה - 2 תצהירים של העדים: סעיד אבו גאנם, אשר עבד באותה עת על משאית אשפה אחרת ונכח לטענתו באירוע התאונה, ושל גב' עליזה אלון, עוברת אורח שהעידה כי ראתה את התובע שוכב על הארץ ליד המשאית במועד התאונה. תצהירים אלו נתנו עוד בשנת 2006, לצורך ההליך הפלילי שהתנהל נגד התובע בת.פ. 3603/05 בבית משפט השלום ברמלה, בו הואשם בניסיון לקבלת דבר במרמה. עדים אלו העידו במסגרת ההליך הפלילי, וישנה התייחסות לעדותם במסגרת הכרעת הדין.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה היום הסתבר, כי התובע לא זימן לעדות את סעיד אבו גאנם. לא היה בפיו כל הסבר לאי זימונו לעדות. באשר לעדה עליזה אלון, הרי זו נפטרה בינתיים לבית עולמה.

בנסיבות אלו, התנגד ב"כ הנתבעות להכללת התצהירים במסגרת ראיות התובע, והצדק עמו.

הוראות סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - "הפקודה") מאפשרות הגשת תצהיר כראיה. סעיף 17 לפקודה קובע כי:

"(א) הוראות סעיף 15 אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי המצהיר ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; לא התייצב המצהיר, רשאי בית המשפט לפסול תצהירו מלשמש כראיה" [הדגשה שלי - א.ז].

תקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התסד"א") קובעת כי מי שהגיש תצהיר בהליך עיקרי או בהליך ביניים, יתייצב [כך בלשון ציווי - א.ז] לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע הצד שכנגד בכתב, לבית המשפט ולכל בעלי הדין, כי הוא מוותר על חקירת המצהיר. תקנת משנה (ג) קובעת סנקציה לגבי מי שלא התייצב להיחקר על תצהירו: "לא התייצב המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת מאת בית המשפט או הרשם".

הלכה פסוקה היא, כי מצהיר שאינו מתייצב לחקירה נגדית, תצהירו לא ישמש ראיה [ראה: ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג(4) 201] וייפסל כאילו לא הוגש כלל [י' קדמי, על הראיות, חלק שני, עמ' 801]. מקום בו הוגש תצהיר של עד במקום חקירה ראשית אזי " החובה להעמיד את המצהיר לחקירה שכנגד חלה על מי שהגיש את התצהיר כחקירה ראשית" [ראה: ע"א 743/89 גולדווסר נ' קרביץ, פ"ד מו(1) 485,489]. אין כל משקל לחקירה ראשית של בעל דין שעה שהוא נמנע במתכוון מלחשוף עצמו לחקירה שכנגד. כך לגבי בעל דין, וכן לגבי מצהיר מטעמו של בעל דין, אשר נמנע מלהזמינו לחקירה נגדית על תצהירו בבית המשפט.

אשר על כן, אין מקום להסתמך על תצהירו של אבו גנאם.

באשר לתצהירה של גב' אלון, הרי שלא ניתן היה להזמינה לחקירה על תצהירה, שכן למצער, היא נפטרה בינתיים לבית עולמה. כל טענתו של ב"כ התובע הינה, כי עדה זו נשמעה בפני כב' השופטת פרנקל, המותב אשר דן בתיקו הפלילי של התובע, ועל כן יש לקבל האמור בתצהירה, לרבות התייחסותו של בית המשפט הפלילי - אשר האמין לעדה.

אין בידי לקבל טענה זו.

ראשית, פסק הדין הפלילי המזכה את התובע, אינו בבחינת ראיה לכאורה לאמור בו, בהתאם להוראות סעיף 42א' לפקודת הראיות.

שנית, הנתבעות כאן לא היו צד להליך הפלילי, לא התאפשר להן לחקור את המצהירה. התרשמות המותב הפלילי נעשתה על רקע החקירה שם, ולא בהכרח הייתה ההתרשמות זהה אילו התאפשר לב"כ הנתבעות כאן לחקור את העדה.

אשר על כן, הנני סבורה כי אין מקום למתן כל משקל לתצהירים הנוספים שצרף התובע לתיק המוצגים מטעמו, ולמעשה, עומדת בפני עדותו היחידה של התובע.

כאמור, עילת התביעה של התובע, כפי הנטען בסעיף 4 לכתב התביעה הינה כדלקמן: "ביום 28.9.01 (להלן - "יום התאונה") במהלך עבודתו של התובע כמפנה אשפה על משאית פינוי אשפה, בעת עלייתו למשאית לפתע החליק ונפל ונגרמו לו נזקי גוף קשים".

בסעיף 1א' ו-1ב' לתצהיר העדות הראשית מתאר התובע את התאונה כדלקמן: "ביום 28.9.01 במהלך עבודתי, נפלתי ממשאית פינוי האשפה מסוג דאף ... התאונה ארעה בנסיבות בהן עליתי לתא הנהג במשאית ובעודי עולה במדרגות המובילות לתא הנהג של המשאית, לפתע נפלתי אחורנית ונפצעתי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>